איטיות מנצחת!
מספרים על רב אחד ששאלו אותו פעם מה דעתו על המהפכה הצרפתית. "מוקדם לדעת", הוא ענה, "עברו רק כמאתיים שנה".
בעידן המהיר והתזזיתי שבו אנחנו חיים, פרשת השבוע כוללת תזכורת חשובה: עם ישראל מחכה למשה רבנו מתחת להר סיני, אבל אחרי כארבעים ימים הוא מאבד את סבלנותו. אין לציבור כוח לחכות לעשרת הדברות, ללוחות הברית האמתיים, ולכן הם ממהרים להכין תחליף מזויף – עגל הזהב. השורש של חטא העגל הוא אותו קוצר רוח, אותו רצון לקבל הכול כאן ועכשיו.
הרב יעקב גלינסקי נהג לומר שגם בימינו, לפעמים, "משה רבנו מאחר". לא תמיד התורה היא הכי מהירה וקליטה ונגישה. ערכי נצח עתיקים ועמוקים לא תמיד פועלים בקצב האוטוסטרדה היומיומי. משה רבנו לא תמיד הכי שנון ומעודכן, אין לו פתרונות קסם נוצצים. ובניגוד לעגל הזהב, הוא לא מציע משהו מוחשי ונוצץ, אלא דורש מהעם לעבור תהליך רוחני ארוך.
מאז ועד היום, מסביר הרב גלינסקי, העם היהודי יספוג ביקורת על כך שהוא לא עומד במבחן הזמן, שעליו להשתנות ולהתאים את עצמו מהר למה שהציבור רוצה הרגע. וגם כל אחד מאתנו, ברמה האישית, יכול להסתכל על הפרשה ולשאול: איפה בחיים שלנו אנחנו עלולים, בגלל קוצר רוח, לבחור בעגל זהב במקום בעשרת הדברות, בפתרון זמני ושקרי, במקום בדרך הארוכה והנכונה?
*** *_לקבלת התכנים של סיון רהב מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9_*
