לא הורדות ידיים, נתינת ידיים
צילום: יונתן זינדל, פלאש90
הזמר אהרון רזאל סיפר פעם שהילדים שלו עשו תחרות ריצה כדי לראות מי משיג,  ואז אחד מהם אמר: “אי אפשר להשיג ביחד?”.
יש בעיה שמלווה את העולם מאז תחילת ספר בראשית: קין רוצח את הבל. אחר כך יצחק וישמעאל מתפצלים לשני עמים, ובהמשך גם יעקב ועשיו. זה נראה שבכל פעם מישהו צריך לנצח את מישהו, לזכות בבכורה באופן בלעדי. גם הבנים של יעקב אבינו כנראה סבורים כך. הם מנסים להזיז את יוסף הצידה, כדי שלא ינהיג לבדו וידיח אותם. אבל הסוד הגדול שמתגלה השבוע בפרשה הוא שהכללים השתנו: הפעם יש כאן משפחה שצריכה להמשיך קדימה ביחד. אף אחד לא מודר, אף אחד לא זוכה לבדו. מעכשיו אין פה הורדות ידיים, אלא נתינת ידיים. בפרשה האחרונה בספר בראשית, יעקב מכנס את צאצאיו סביב מיטתו, ולפני שהוא נפטר – מברך כל אחד מהם בברכה ייחודית. זה האתגר הקשה שלנו מאז ועד היום: להמשיך את דרכו של יעקב אבינו, אבל מתוך כבוד למגוון שיש בינינו. להקשיב היטב לצוואתו ולדבוק בה, אבל לא לזרוק שום אח לשום בור. להשיג ביחד.
כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.