מה אפשר ללמוד מהעובדה שמישהו כל הזמן מדבר על כסף? בפרשת השבוע החדשה הנביא בלעם מדגיש שוב ושוב שלא צריך לשלם לו ושאי אפשר לקנות אותו. אבל מרוב הדגשה של הנקודה הזו (למשל: "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה'"), הוא בעצם כל הזמן מדבר על כסף וזהב. פרשנינו מדגישים שזה מבחן חשוב לכל אדם, אבל בפרט למנהיג רוחני, לנביא כמו בלעם: האם התת-מודע שלו עוסק כל הזמן בממון? בלעם הוא הניגוד המוחלט לאברהם אבינו, מנהיג שהיה סמל לצדקה, נתינה וחסד.
הנה משפט יפה שאיני יודעת מה מקורו, ושמסביר בדיוק את הנקודה הזו ביחס לאיש הרוח האמיתי:
"בעולם החומר, ככל שאתה עולה בדרגה – יותר ויותר אנשים משרתים אותך. בעולם הרוח – ככל שאתה עולה בדרגה, כך אתה משרת יותר ויותר אנשים".
