כפית ועשרה מסרים, ליום השואה

ערב יום השואה, נשלח אליי האוצר הבא:

"שלום סיון, שמי דינה וומזר. חגגנו השנה ליל סדר ראשון בלי אבא, יעקב יהושע, והיום נציין את יום השואה הראשון בלעדיו.

במחנה ברגן בלזן, אבא היה רעב מאוד. הוא מצא כף קטנה מכסף שעליה היה חרוט שם של ילד יהודי, רודי, שכנראה לא שרד. אבא שמר את הכף ובכל יום אחרי שסיימו לחלק את המרק הדלוח לאסירים, הוא לקח את הכף וגירד את תחתית הסיר בחוזקה, כדי לזכות בעוד טיפת אוכל.

בכל שנה הכף הזו היא מרכז ליל הסדר שלנו. אבא מספר את סיפורו וכאשר שרים ’וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם’ הוא מנופף בה ומספר איך הוא עצמו ניצל. השנה, בליל הסדר, הראינו את הכף וניסינו להמשיך ולספר את הסיפור בעצמנו, לדורות הבאים.

אבא השאיר לנו עוד מתנה. ביום הולדת 90 שחגגנו לו רק לפני כמה חודשים, הוא ניסח עבורנו מעין 'עשרת הדברות'. כניצול שואה וכמי שבנה את חייו מחדש, הוא השאיר הדרכה שלו לצאצאים, איך עלינו להתנהל בעולם. קראנו את הדברים יחד בליל הסדר, וביום השואה הזה - אנחנו משתפים בהם גם את הציבור הרחב".