כעבור 70 שנה

מי זוכר את המורה שלו מכיתה א' אחרי 70 שנה? פרופ' מרגלית שילה שלחה לי השבוע את התמונה הזו: תלמידים בני 76 במפגש מחזור עם המחנכת שלהם, הרבנית מרים עמיטל, בת 92. שילה מספרת: "התחלנו את כיתה א' בשנת 1948, בבית הספר 'תחכמוני' ברחובות. לא ידענו בכלל איך נלמד. לא היה כלום. משרד החינוך בקושי הוקם. הכל נעשה באופן ספונטני, אבל עם הרבה לב והרבה שכל. המורה הצעירה מרים בנתה את האישיות שלנו, בהתלהבות ובאהבה. היא סחפה עולים חדשים שלא ידעו עברית והלכו קילומטרים בכל יום מהמעברה לבית הספר. היא הוציאה אותנו מהכיתה הסגורה ללמוד בטבע. היא עודדה אותנו לכתוב חיבורים ולהביע את עצמנו. חלקנו אהבנו אותה כל כך עד שקראנו לה 'אמא'. למרות העוני והצנע, למרות מלחמת העצמאות, היא מילאה אותנו בשמחה ובהכרת הטוב על מה שיש. היא הייתה כל כך משמעותית, עד שבמפגש בימים אלה העלינו זיכרונות קטנים ממנה שממש מלווים אותנו עד היום".
התבוננתי בתמונה הזו, שבה המורה הוותיקה יושבת רביעית מימין. אולי נדמה לנו שמה שאנחנו עושים חולף ומתפוגג, אבל הנה הוכחה: הקשר שלנו עם אחרים יכול להיות משמעותי מאוד גם כעבור 70 שנה.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.

סולם יעקב

על זוגיות, חינוך ילדים, שיפור עצמי ועוד

ידידיה מאיר וסיון רהב-מאיר במסע בעקבות דמותו המיוחדת של הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל.

אתם מוזמנים לרכוש את הספר במחיר מיוחד באתר ידיעות ספרים!