כסף או עגל?

מחשבה מעניינת שכתב הרב עמיצור אריאל, מעמותת "הבית לכלכלה יהודית":

"מה לנו ולעבודה זרה? מה לנו ולעגל הזהב? לכאורה, הסיפור שקראנו בפרשה הוא סיפור היסטורי. אולי פעם אנשים סגדו לפסלים ועבדו את הזהב, אבל אנחנו כבר הרבה יותר מפותחים ומתוחכמים.

ובכן, יש דמיון בין יחס האדם לכסף, לבין יחס האדם אל אלוקים. גם הכסף הוא דבר שאנשים עובדים בשבילו, חושבים עליו וחושקים בו, דבר שהעולם מתנהל בשבילו וחג סביבו.

שימו לב שאם פעם הכסף היה מוחשי, היום גם על הכסף אפשר לומר 'אין לו גוף ולא דמות הגוף'. הבנקים כבר לא צריכים לשמור מטילי זהב במרתפים. הכסף הפך לווירטואלי, למופשט, והוא עובר בלחיצת כפתור.

הסכנה בכסף המודרני היא שאפשר להשתעבד לו, בלי לחוש רתיעה מאותה עבודה זרה שכבר עברה מהעולם.

למשל, כשאנחנו מודדים את ההוצאות והפעילות במשק ושמחים שהכל עולה – אי אפשר למדוד שעות של התנדבות, שמעלות את רמת החיים אבל לא נספרות כמו שירות דומה שניתן בתשלום. עוד דוגמה, השיעור השבועי: אי אפשר לכמת שיעורי תורה בקהילה, שיעורים שמעלים את איכות החיים אבל לא תורמים לתל"ג. גם זמן איכות של הורים עם ילדיהם לא מעלה את הנתונים שאפשר למדוד, ולעומת זאת חלופות כמו שיעורים פרטיים וצהרונים – נספרות ונמדדות כפעילות במשק.

הדיון הכלכלי חשוב, כל עוד דרכו אנחנו מגשימים את הערכים שלנו. עלינו לבדוק שהמספרים בחיינו לא הופכים לעגל הזהב".

לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9