כמיהה בת 3000 שנה

נתן שרנסקי מדבר לא ברור. יש לו מבטא רוסי כבד, וההגייה כולה אינה ישראלית. זו הסיבה בגללה הוא לא חלק מפס הקול התקשורתי בארץ, וחבל. אם רק נטה אוזן ונשתדל להקשיב, נגלה אוצרות. הנה למשל הנאום הנפלא שנשא שרנסקי, יו"ר הסוכנות, בתחילת חידון התנ"ך השבוע, כשבירך את המתמודדים:

"בשנת 1970, אחת הקבוצות הראשונות שניסו לפרוץ את מסך הברזל עמדה לדין באשמת בגידה במולדת. סילבה זלמנסון הייתה אחת הנאשמות. היא הייתה חלק מחבורה שניסתה לחטוף מטוס כדי לטוס איתו לארץ ישראל. בסוף המשפט שאלו אותה: איך את רוצה לסכם את הטיעונים שלך? והיא ממש חתמה את משפטה בקריאה: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני'. שמונה שנים אחרי זה, גם אני עמדתי לדין באשמת בגידה מולדת. גם אותי השופט שאל בסוף: מה אתה רוצה להגיד לבית המשפט לסיכום? אמרתי לו: לבית המשפט הזה אין לי מה להגיד, אבל לעם ישראל ולאשתי אני אומר: 'לשנה הבאה בירושלים'.

למה זה היה כל כך חשוב לסילבה וכל כך חשוב לי שהמילים האחרונות שלנו, לפני שניעלם לשנים רבות בבית הסוהר, יהיו על ירושלים? אני אגיד לכם למה. כי באותו רגע, מה הכי חשוב לך? הכי חשוב לך לדעת, בעצם לא לדעת, אתה לא יכול לדעת שום דבר, הכי חשוב לך לשכנע את עצמך שאתה לא תישאר לבד. שהעם היהודי ימשיך להילחם עבורך עד יום שחרורך. ומה היא השבועה שמסמלת המשכיות? מהי השבועה שנותנת לנו קשר עם כל הדורות? מהי השבועה שנותנת לנו הבטחה שאנחנו נשבור כל המסכים ונגיע לארץ ישראל? הכמיהה לירושלים. זה מה שנתן לנו כוח להילחם. זו כמיהה שבוערת 3,000 שנה. אז מה הקשר בין זה לבין הפקקים של ירושלים, והמתח בין מאה שערים לרחביה, ואנשים שנדחפים בתורים, והמצב בין מזרח ירושלים למערב ירושלים? התשובה היא בידיים שלכם, של הדור שלכם".

וכאן הוא פנה לנבחנים הנרגשים:

"השקעתם כל כך הרבה שעות כדי ללמוד על העבר המפואר של ירושלים של מעלה. אתם תיתנו את התשובה גם לגבי ירושלים של מטה. ירושלים תהיה משמעותית אם תצליחו לקשור ביניהן, לחבר בין קודש לחול בחיי היומיום שלנו. חג עצמאות שמח".

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.