חברה טובה מאוד שלי התארסה הלילה. היא בת 40. כמעט 20 שנים של חיפוש, של המתנה לחצי השני שלה. היא ביישנית ולא רוצה שאכתוב את שמה או אפרסם תמונה של הזוג המקסים. אבל היא כן ביקשה לומר כמה מילים:
"בשנים שחולפות – חשוב להתפתח, להתקדם, לא רק לשבת ולחכות. במקום שאתה נמצא – תנצל את הזמן, תגדל.
צריך לפתוח את הראש להצעות ולרעיונות. לפעמים אתה תקוע על דרך אחת, וחושב שאתה יודע בדיוק מה טוב לך, והשנים עוברות. לא סתם נאמר 'קנה לך חבר'. כדאי לשמוע לחברים ולמשפחה, להתייעץ, להבין איך אנשים אחרים, שאוהבים אותך, רואים את הדברים. הם לטובתך.
תפילות מתקבלות, ברוך השם. אנחנו רגילים לדברי ניחומים וחיזוקים בגלל אכזבות וטרגדיות, ולפעמים שוכחים שאפשר לראות בעיניים את מה שהתפללנו עליו – פשוט קורה, בגדול.
וכשזה קורה – זה קורה. בני ישראל היו במצרים 210 שנים, למה הם לא יכלו לקבל עוד כמה דקות כדי לאפות לחם? למה הם אפו בחיפזון רק מצות? כי כשהגאולה מגיעה, כשהדברים הנכונים קורים – זה קורה צ'יק צ'אק. הכול מתחבר. הכול יכול להשתנות לטובה ברגע".
מזל טוב!
