תסתכלו על הכותרת ההזויה הזו: יותר אנשים מתו בשנה שחולפת מ"סלפי" מאשר מתקיפה על ידי כריש, כי הסתכנו למען קדושת הצילום העצמי. מה הקשר לפרשה? ובכן, לא רק סיפור תיבת נוח המפורסם מופיע בפרשה, אלא גם מגדל בבל. "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים", אומרים לעצמם האנשים אחרי המבול, "ונעשה לנו שם!". כלומר, הם מתחילים להשתמש בטכנולוגיה חדשה (אז היה מדובר באבנים וסלעים) כדי לבנות מגדל ענק וגבוה של הנצחה ופאר. את מי ינציח המגדל? את המבול ואת הלקחים שלו? אולי הבית הגדול הזה ישמש למגורים, לחיי משפחה ולחינוך ילדים? לא לא, הבניין החדש והמשוכלל נועד לפאר את עצמם. "ונעשה לנו שם". היכולת הטכנית הופכת אצלם מאמצעי לתכלית. המדרש מתאר בצורה נפלאה איך בניית המגדל נעשתה אצלם למשימה החשובה מכל:
"אם נפל אדם ומת - לא היו שמים לב אליו. ואם נפלה לבנה אחת - היו יושבים ובוכים ואומרים: אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה".
הם לא בכו על אדם שנפל במהלך הבנייה, אבל התאבלו על לבנה שנאבדה להם. פרופ' נחמה ליבוביץ' כותבת כי לא רק בתקופות קדומות בנו מגדל כזה, שראשו בשמיים. זה לא סיפור היסטורי. בכל דור, לדבריה, יש מגדל בבל. בכל דור יש סכנה של שעבוד לטכנולוגיה העכשווית, והאלילות עדיין קיימת בתוכנו (מפצצת האטום ועד הסמרטפון).
"האדם מנצל את החוכמה שנתן לו האלוקים כדי לעשות לעצמו אלוקים אחרים, מכל מיני סוגים, ובעיקר – כדי לעשות את עצמו לאלוקים, ולפאר את גדולתו"
היא כותבת. קראו שוב את הכותרת ותחליטו אם היא צודקת.
