כולם רוצים להיות מאוחדים, אך סביב מה?

את החלק היומי כתב היום משה רוט, מהנדס ב"תעש" (התעשייה הצבאית). מדי שבוע הוא שולח לעובדים ולחברים רעיון קצר על הפרשה, והשבוע הוא כתב על פסוק שבעיניי הוא המפתח להרבה שאלות שמטרידות את החברה הישראלית:

"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ".

פרשת השבוע מתארת איך צעדו בני ישראל במדבר: מצד אחד היה שם מגוון. לכל שבט היה דגל משלו, עם צבע וסמל ואופי. היו שבטים שלמדו תורה, היו שיצאו להתפרנס, היו שעסקו בחסד, היו שהתמקדו בשלטון ובניהול, ויש ברכה רבה בכך שיש מניפה של זהויות ושל דרכים. "איש על דגלו באותות לבית אבותם". אבל מצד שני, הפרשנים מבקשים שלא רק נדבר על אחדות, אלא נשאל: אחדות סביב מה? מה עומד במוקד האחדות הזו? אחדות זה לא סתם פלסטר שמדביק כל מיני סוגים של שבטים שונים. "סביב לאוהל מועד יחנו" – כל השבטים חונים סביב אוהל מועד, כלומר סביב התורה, המורשת, המחויבות, הזהות המשותפת ובעצם – סביב הבשורה שהם אמורים להביא לעולם כולו. רק חנייה סביב ייעוד משותף הופכת את אוסף השבטים הזה לעם אחד.

(בתמונה: בולים ישראליים של סמלי השבטים השונים, משנות החמישים)

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.