השבוע שמעתי רעיון: את ישראל צריך לשאול ביום הולדתה את השאלה ששואלים ביום הולדת: מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? אחרי הלידה וההתבגרות, אחרי הבנייה הפיזית המופלאה של המדינה, מה התוכן, מה הכיוון, מה השאיפה והיעד? גם השנה קוראים את פרשת "קדושים" בדיוק בשבוע של יום העצמאות, ונראה לי ששם נמצא חלק מהתשובה. את הפסוקים אנחנו אולי מכירים בעל פה, אבל היום אפשר לקרוא אותם כבסיס לבניית חברה יהודית מתחדשת. הנה רק כמה דוגמאות מהפרשה:
קְדֹשִׁים תִּהְיוּ.
מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן.
אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ.
לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.
לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל.
לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר.
לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ, וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל.
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל.
בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.
לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ.
לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ.
לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ.
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
נשמע כמו מצע מצוין, לתפארת מדינת ישראל.