ירושלים של שמחה

כותל
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

50 שנים לשחרור העיר העתיקה. כדי להבין, לפעמים הכי טוב לחזור לרגע אל הארכיון. למחרת איחודה של ירושלים, ציטט עיתון "הארץ" בגדול את נבואת ישעיהו: "צהלי ורוני יושבת ציון". במאמר המערכת נכתב:

"אין מלים לבטא את הרגשות המסעירים את לבנו בשעה זו. העיר העתיקה של ירושלים היא שלנו. שעריה פתוחים, והכותל המערבי שוב לא יעמוד עזוב ודומם. הוד העבר שוב לא נשקף מרחוק, אלא מעתה הוא יהיה חלק של המדינה החדשה, ויפיץ את קרניו על מפעל הבנייה של חברה יהודית שהיא חוליה בשרשרת הארוכה של תולדות העם בארצו. עם ישראל כולו, בארץ ובתפוצות, מריע לצה"ל אשר החזיר עטרה ליושנה".

המלים המרגשות האלה הן עוד מאופקות ביחס לדיווח הבא, של כתבי השטח של "הארץ":

"מי שראה אתמול את ירושלים בשמחתה, אולי יכול היה לתאר לעצמו את שמחת ירושלים הקדומה, בעת העלייה לרגל בשלוש הרגלים. ובסערת ההתרגשות הפך, לפתע, גם המושג של בית המקדש למשהו מוחשי יותר. 'עתה אפשר יהיה לבנות את בית המקדש'. זו הייתה אמירה שיצאה מן הלב. אתמול התכוונו האנשים ברצינות לדבריהם. אמר זאת רופא פרופסור באוניברסיטה. אמר זאת תלמיד תיכון. אמרו זאת רבים, ודווקא לא דתיים. מי שלא ראה אתמול את ירושלים ושמחתה לא ראה שמחה מעודו".

50 שנים. שיעור קצר על תקשורת, על פרספקטיבה ועל ירושלים.

(הציטוטים: מתוך המוסף המרתק "זיכרונות ושופרות" שפרסם בימים אלה העיתונאי חגי סגל)

מתחדשות

נשים מתכוננות יחד לשנה החדשה

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.