שלושה ימים. יומיים של חג ואז שבת. רבים מדברים על ה"בלי": שלושה ימים בלי בתי הספר, בלי העבודה, בלי סלולרי, בלי נסיעות, בלי השגרה. אבל מישהו חכם אמר לי אתמול: למה לא לדבר על שלושה ימים "עם"? קודם כל, שלושה ימים עם עצמך. בלי הווטסאפ ובלי הבוס, בלי שלל הפרעות וגירויים. זמן להתרכז במסרים של ראש השנה, בשנה שחלפה ובזו שתגיע. למה זה כל כך מפחיד אותנו להיות עם עצמנו? ממה אנחנו כל כך חוששים להתנתק, ואל מה אנחנו כל כך מפחדים להתחבר? וגם – אלה שלושה ימים עם המשפחה, עם הקהילה ועם הסביבה הקרובה אליך. למה זה מאיים להיות באותו המקום, לחוות אותו, לשהות בו? וזה לא הכול. אלה גם יומיים עם השופר (חלפה שנה מאז המצווה לשמוע אותו), עם התפילות והניגונים, עם הסימנים בשולחן החג והמאכלים. עמים אחרים חוגגים שנה חדשה במסיבה המונית או בספירה רועשת לאחור. אנחנו מתחילים אחרת. שנה טובה!
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- ראש השנה
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים בנושא ראש השנה
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
