1 בספטמבר שמח לכולם. תוך כדי שליחת ילדינו היקרים לבתי הספר, בעלי ידידיה מאיר כתב את הקטע הבא:
"מה תענו אם ישאלו אתכם מהו רגע השיא של ארבעים הימים שמתחילים בראש חודש אלול ומסתיימים ביום הכיפורים? מהו הרגע הנעלה ביותר? איפה אנחנו הכי קרובים לאלוקים? בטח יש מי שיבחר ב'כל נדרי'. השני יזכיר את תפילת נעילה. השלישי ידבר על תקיעות השופר בראש השנה, והכול נכון. הכול בעיני המתפלל.
אבל אחד השיאים של החודש הזה נמצא ממש בתחילתו. בא' באלול (ביום ראשון השבוע, כשתלמודי התורה והישיבות נפתחו) וב-1 בספטמבר (היום, עם פתיחת בתי הספר). הימים הראשונים האלה של תחילת שנת הלימודים ספוגים בתפילות מעומק הלב. שניים וחצי מיליון ילדים חוזרים היום לספסל הלימודים, ומיליוני הורים מתפללים עליהם.
נכון, אין לנו מחזור ביד, ארון הקודש לא פתוח, אנחנו לא צמים, אבל הלוואי שהיינו זוכים בתפילות של ראש השנה ויום הכיפורים לכוונה פשוטה וטהורה כזאת, לדיבור אמיתי עם הקדוש ברוך הוא, כמו ברגעים האלה, שבהם אנחנו שולחים את הילדים שלנו למערכת החינוך.
בהצלחה. שיתקבלו התפילות".
