היום הוא יום הולדתי. אני לא כותבת כאן בדרך כלל על דברים ותאריכים אישיים, אבל הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון הסביר לי הלילה למה כדאי לציין יום הולדת בפומבי, בגדול:
"הרבי מלובביץ' הכריז בדור שלנו על 'מבצע יום הולדת'. היה לו חשוב שאנשים יציינו את היום הזה בשמחה גדולה, בפרסום גדול. הוא גם כתב מה הם המנהגים ליום הזה: ביום ההולדת נהוג לתת צדקה, להתפלל בכוונה, להגיד תהלים, לקבל על עצמנו קבלה טובה קטנה וחדשה שמעכשיו נקפיד עליה, ועוד ועוד.
"למה הוא חידש את המבצע הזה בדורנו? לדעתי, אחד האתגרים הכי גדולים בתקופה שלנו הוא שהאדם יידע שיש תכלית פנימית לקיומו. שהאדם יצליח לשמוח בסיבה שבגללה הוא נשלח לעולם, לדעת שהוא נוצר מתוך אמונה בו ובכישרונותיו.
יש אנשים שחושבים היום שהם כלום, אפס, וזה פשוט נורא. אנשים עוברים פגיעות, מתמודדים עם מבוכות ובלבול, ולפעמים נראה שככל שיש יותר שפע – יש יותר סבל. חגיגת יום הולדת מעבירה מסר חשוב בתקופה שלנו: אתה חוגג את זה שהקדוש ברוך הוא מאמין בך ורוצה בקיומך ובמעשיך הטובים בעולם הזה. היום הזה הוא תזכורת לכך שלא משנה מה - יש בך עוצמה אינסופית ומלאה אור".
וואו. תודה לרב ג'ייקובסון על המשמעות שנתן ליום הזה. ומזל טוב לכולכם, כל אחד ביום שבו הוא נשלח להאיר את העולם.
