שר החינוך נפתלי בנט הגדיר את קיצור לוח החופשות כ"משימת-על". כשהולכים לגוגל מגלים שכל קודמיו עסקו בכך, הבטיחו, ניסו, ובפועל – הנה כולנו יוצאים שוב לעוד חודשיים של חופשה ארוכה, ארוכה הרבה יותר מדיי. 700 אלף תיכוניסטים כבר יצאו לחופשה השבוע, ובקרוב יצטרפו אליהם כמיליון וחצי תלמידי היסודי והגנים. המשפט "אימא, משעמם לי" הפך לסמל של התקופה הזו, אבל הסכנה הגדולה היא בגיל שבו כבר לא הולכים לאימא כשמשעמם.
בפרשת השבוע, פרשת "קורח", מתוארת מחלוקת קשה בין קורח וחבורתו לבין משה ואהרון. זו מריבה על כבוד ועל תפקידים, שמסתיימת במוות טרגי. אבל מה גורם לקורח להצית אש כזאת בקרב העם? ולמה דווקא בנקודת הזמן הזאת? ובכן, זה קרה בגלל השיעמום. בפרשה הקודמת נגזר על העם להישאר עוד 40 שנה במדבר, בעקבות חטא המרגלים שלא רצו לעלות לארץ. העם בעצם יצא לחופש גדול. הוא התבשר על 40 שנות המתנה ונדודים, ובמצב כזה – קל לעשות שטויות, קל להתחיל מריבות וקטטות. קורח רק ניצל את ההזדמנות.
הרב בן ציון פירר כותב על כך:
"זוהי הסכנה שבחוסר מעש. אחרי מעשה המרגלים – אין הם טרודים בשום דבר. זמנם בידם. וכשזמנו של האדם בידו – הוא צריך לעשות משהו. וכשאין לאדם מה לעשות – עושה הוא מחלוקת".
השבוע התכנסו מפקדי יחידות השיטור העירוני במשטרה כדי להיערך לחופש הגדול. אין להם ספק שביולי-אוגוסט הקרובים ייפתחו אלפי תיקים בגלל ונדליזם, שכרות ואלימות. התקווה היא שזה יסתיים רק בזה, ולא באובדן חיים חלילה. המנגנון שפעל אצל אבותינו במדבר רלבנטי גם לחופים, לפארקים, לטיילת ולמועדונים בישראל 2017: זוהי הסכנה שבחוסר מעש.
אבל זה לא חוק טבע. ישראל כבר התמודדה עם אתגרים מורכבים הרבה יותר. מי יהיה הראשון שיחסל את הביטוי "יולי-אוגוסט" ויהפוך אותו רק ל"יולי" או "אוגוסט"?