"שלום סיון, כאן לינדה מניו יורק. אני קוראת הרבה סיפורים שלך על חסד מיוחד שעושים בארץ ישראל. רציתי לספר הפעם משהו מכאן, אליכם:
הבת שלנו הייתה בקעמפ, מחנה קיץ, בקנדה, במרחק 10 שעות נסיעה מניו יורק. לפני כמה ימים, בגלל מקרה רפואי דחוף, היא נאלצה לעזוב. פשוט נכנסתי לרכב והתחלתי לנהוג.
בינתיים, אנשי ארגון 'הצלה' של קנדה לקחו אחריות, טיפלו בה והתחילו לנסוע איתה לכיוון ניו יורק. פגשתי אותם באמצע הדרך, במקום ששמו קריית יואל.
הם יכלו ללכת וזהו, אבל זו הייתה רק ההתחלה. הם דאגו להביא מקנדה מישהו שינהג ברכב שלי בחזרה לניו יורק כדי שאוכל לשבת עם הבת שלי בזמן הנסיעה במקום לנהוג.
וכך נכנסנו לרכב של מתנדבי ארגון 'חברים' מקרית יואל, שקיבלו לידיהם את הטיפול מכאן.
הייתי מודאגת ורעבה, אבל חיכתה לנו שם ארוחת ערב של שלוש מנות שהנשים שלהם הכינו, וגם ארגזים עם עוד אוכל מוכן עבורנו.
מתנדבי קרית יואל נסעו איתנו עוד שלוש שעות. הם הביאו אותנו עד למתנדבים של שכונת פלטבוש, שכבר לקחו אותנו למרכז רפואי בניו יורק, שם חיכו לנו. כל זה בזמן שאת הרכב שלי מחזיר הביתה מישהו שאני בכלל לא מכירה...
מדובר באנשים ונשים עם משפחות וילדים ועבודה, שעצרו הכל ושינו את כל הלו"ז באמצע אוגוסט, רק כדי לעזור לילדה בת 10 שהם מעולם לא פגשו.
כשהגענו לניו יורק התברר שהמתנדבים מקנדה לא ידעו שמכינים לנו בדרך ארוחת ערב, אז אחד מהם פנה לבן דוד שלו בניו יורק, שחיכה לנו עם ארוחה נוספת ופינוקים במחלקה.
ברוך השם, המצב של הבת שלנו משתפר. ברוך השם, גם המצב של עם ישראל, כך מתברר, לא רע... כל זה קרה לי כעת, בתחילת חודש אלול. זכיתי לשיעור פרטי באהבת ישראל".
