מישהי כתבה לי שהיא מעולם לא למדה את פרשת השבוע, ולכן לא הבינה את מה שכתבתי על חטא העגל. אז בשבילה, והאמת שגם בשבילי, כי גם לי זה עשה סדר בראש, הנה חמש עובדות בסיסיות על הפרשה שקוראים השבת בבתי הכנסת:
1. הנושא המרכזי בפרשת "כי תישא" הוא חטא העגל. עם ישראל מחכה למשה רבנו למרגלות הר סיני, אבל משה רבנו מאחר. לכן העם מכין את עגל הזהב כדי שיהיה להם ל"אלוהים". לפעמים קוצר רוח הוא הרסני.
2. אבל אולי הנושא המרכזי בפרשה הוא דווקא הפיוס שאחרי חטא העגל. משה רבנו עולה שוב להר סיני, מתחנן, מתפלל, וזוכה לסליחה ולמחילה לעם ישראל. פרשנים רבים מסבירים שבהר סיני קיבלנו את התורה, ובחטא העגל – את התשובה והכפרה.
3. אחרי שאלוקים סולח – משה רבנו יורד מההר אחרי 40 יום נוספים, ובידו לוחות הברית החדשים, השניים. זה קורה ביום הכיפורים, שהפך מאז לסמל לכך שאפשר לסלוח ולהתחיל מחדש.
4. מאז אותו היום, עם ישראל הלך במדבר עם הלוחות ועם שברי הלוחות. כלומר, אנחנו נושאים איתנו תמיד את המזכרת, הצלקת, של חטא העגל, שלא נשכח.
5. בשיא מעמד הסליחה והכפרה בפרשה, מופיעות בה לראשונה י"ג מידות של רחמים (ה' ה', אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת וכו'). אלה מילים שאנחנו חוזרים עליהן פעמים רבות מאז, בסליחות ובתפילות הימים הנוראים. אלוקים מעניק לנו מעין קוד סודי לכספת הסליחה, ומבקש שנאמר את י"ג מידות הרחמים גם בעתיד, לא רק אחרי חטא העגל.
שבת שלום!
לקבלת התכנים של סיון רהב-מאיר באופן קבוע: https://lp.vp4.me/pif9
