1. היום צום י"ז בתמוז. הצום מתחיל בעלות השחר, ונגמר עם צאת הכוכבים (בסביבות 20:10 בישראל). בי"ז בתמוז הובקעו חומות ירושלים על ידי טיטוס והצבא הרומאי. זה לקח שלושה שבועות נוספים ובסופם, בתשעה באב, נחרב בית המקדש.
2. היום מתחילה תקופה ששמה "בֵּין הַמְּצָרִים" (וגם "שלושת השבועות"), שבה נוהגים מנהגי אבלות במשך שלושה שבועות, עד תשעה באב.
3. חכמינו מספרים על עוד ארבעה אסונות שהתרחשו בדיוק בתאריך הזה: משה רבנו ירד מהר סיני, ראה את עגל הזהב ושבר את הלוחות. בנוסף - ההקרבה של קורבן התמיד בבית המקדש הפסיקה, אפוסטומוס הרשע שרף את ספר התורה וגם העמיד פסל של עבודה זרה בבית המקדש.
4. מה משותף לכל האירועים האלה? הם שברו את השגרה היומיומית שלנו וניפצו אותה, הם ביטלו את הכללים הרגילים שהיינו בטוחים שיתקיימו לנצח: חומות יציבות נשברות פתאום, קורבן התמיד שהוקרב בכל יום נפסק לפתע, ולוחות הברית היציבים והקדושים נשברים לרסיסים. חכמינו קוראים לנו לחזק ביום הזה את הבסיס, את החומות של חיינו, את הערכים והיסודות שנראים לנו מובנים מאליהם. לבדוק מה החומות, הגדרות והגבולות שלנו, ואיך נגרום לכך שהם לא ייפרצו?
5. התקופה הזו בשנה מזכירה לנו בכל פעם מחדש שלמרות שהתקדמנו רבות בדור האחרון, לא הגענו עדיין אל הגאולה השלמה. יש עוד הרבה חלקים שבורים וחסרים בחיינו, האישיים והלאומיים. די אם נזכיר את אחינו בדרום שהתעוררו שוב מרקטות. כל הטלטלות שהעולם עובר בתקופה האחרונה הן תזכורת כואבת נוספת לכך שיש לנו עוד הרבה מה לתקן. הצום לא אמור לגרום רק לסבל, אלא גם לחשיבה והפקת לקחים. בשורות טובות.