למה יש פרשנים שטוענים שספר במדבר הוא החשוב ביותר מבין חמשת חומשי התורה? בספר בראשית נברא העולם, בספר שמות יוצאים ממצרים, בספר ויקרא המשכן מוקם בחגיגיות ובספר דברים משה רבנו נושא נאום פרידה נרגש.
ספר במדבר, לעומת זאת, מאופיין באינספור סיפורים קטנים וגדולים על המסע לארץ ישראל. יש בו עליות וירידות, רגעי משבר ורגעי שירה. זהו ספר של "ובלכתך בדרך", ובסוף, רוב חיינו הרי מורכבים מההתמודדויות האלה, בין ההצלחות לכשלונות, ולא מרגעי השיא החד-פעמיים.
בשבת הזו קוראים את שתי הפרשות האחרונות בספר במדבר – "מטות-מסעי" – ומסיימים אותו. לאורך המסע למדו בני ישראל, ולמדנו אנחנו, על אמונה בצדקת הדרך, על נצחיות התורה, על שקרים ותעמולה כוזבת וגם על חשיבות החזון המשותף.
נראה שזה מה שהכי מתאים למצבנו כעת, בשנתה ה-74 של ישראל. אלה כבר לא השנים של השואה או מלחמת העצמאות. כיום השאיפה היא "ובלכתך בדרך" - לקיים שגרת חיים טובה ומבורכת.
יהי רצון שיתקיימו בנו המילים שמכריזים בבתי הכנסת, בסיומו של כל חומש: "חזק חזק ונתחזק!". שבת שלום.
