ערב ראש השנה. היום קוראים את "החלק היומי" האחרון בשנה מתוך פרשת השבוע (מדובר בפרשת "וילך", שהיא הפרשה הקצרה ביותר בתורה). לא סתם קוראים את הדברים האלה תמיד לקראת סוף השנה ותחילת השנה החדשה.
הרב דב וויין מסביר זאת כך: לא רק אנחנו בחשבון נפש בימים האלה, גם משה רבנו. אנחנו מסתכלים על השנה שחלפה, ומשה רבנו – על מאה ועשרים שנים שחלפו. משה רבנו מסתכל אחורה ומנתח, בדיוק בימים שבהם גם אנחנו אמורים להתבונן על השנה שחלפה ולתת לעצמנו דין וחשבון. משה מדבר בגילוי לב. מספר על הרגשות שלו, על האכזבות וההצלחות, ולאורך כל הדרך מבקש מהעם לשמור על התורה, ואף לחדש כל פעם מחדש את תחושת קבלת התורה. זו בדיוק המהות של הימים הללו, של אלול ושל תשרי. זו התקופה בלוח השנה שבה אמורים לבחון בכנות את הטוב ואת הרע שבנו, ואיפה שצריך - גם להתחיל מחדש, לתקן, לרענן יחסים. בפרשה, משה מפציר בעם להמשיך להיות חלק מהברית, ואלפי שנים אחר כך אנחנו נכנסים לחודש שבו נוכיח עד כמה הברית הזו עדיין חשובה עבורנו.
תודה לכל מי שעקב והגיב לאורך השנה. נמשיך בעזרת השם בשנה הבאה. שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה!
