חוויות מליל הסדר הגדול בעולם

ראיתי כ-2,500 יהודים שונים ורחוקים מאוד זה מזה, שיודעים שבכל שנה באמצע ניסן הדבר הכי חשוב זה לשבת לשולחן הסדר ולחזור על עיקרי האמונה שלנו באוזנינו ובאוזני ילדינו.

פגשתי רופאת משפחה מאוסטרליה שחזרה כאן בתאילנד בתשובה לפני הרבה שנים ובאה עכשיו עם בעלה והילדים כדי להראות להם איך ואיפה הכול התחיל.

פגשתי את רועי ומוריה סלומון שהגיעו לפה לירח דבש, אבל רועי כמתנדב זק"א שמע על הפיגוע הנורא בסרי לנקה והמתין שיקפיצו אותו (ואותה) לשם.

פגשתי את שליח חב"ד באי קוסמוי בתאילנד, הרב מנדי גולדשמידט, שניהל את הפקת הענק הזו. בשעה 11 בלילה, אחרי ליל הסדר הגדול בעולם, הוא התחיל את ליל הסדר המאוחר בעולם: הוא חזר עם משפחתו לבית חב"ד ועשה שם מההתחלה את ליל הסדר שלהם, כי בעצם הם עוד לא עשו קידוש.

פגשתי את עשרות הבחורים הצעירים שהגיעו מניו יורק ומישראל כדי להתנדב פה בין השולחנות הרבים ולעזור לאנשים עם השאלות הכי קטנות ("אפשר עוד חסה?") ועד לשאלות הכי גדולות ("למה בעצם אוכלים הלילה חסה?"). גם הם התחילו את הסדר שלהם רק אחרי שעתיים-שלוש על הרגליים.

ובמוצאי החג קיבלתי תזכורת לכך שעם כל הכבוד לתאילנד, זה סיפור יהודי עולמי: השליחה שרה גולדשמידט התעדכנה איך היה החג אצל כל האחים שלה, כל אחד במקום שליחותו: מנדי באיסטנבול, אליעזר בגרמניה, לאה וחני בפלורידה, שמוליק ברוסיה, קיילה בכפר ויתקין ואסתי באוקראינה.

יצאנו ממצרים. מועדים לשמחה!