הערב חג השבועות, והוא מציע לנו מהפכה שאנחנו ממש זקוקים לה: אחדות אמיתית. אנחנו הרי יודעים להתאחד מול אויב משותף. בשמחת תורה נזכרנו שסינוואר רוצה להרוג את כולנו, בלי הבדלים והגדרות. איום חיצוני מגביר את הערבות ההדדית שלנו, זה הגיוני, אבל זה לא מספיק וזה לא מחזיק.
חג השבועות מציע לנו לעלות לרמה אמיתית וחדשה יותר של אחדות: אחדות חיובית. בחג מתן תורה, לראשונה, עם ישראל לא ברח מפני אף אחד. לא הצטופפנו אחד לצד השני רק בגלל הנאצים, האנטישמים, חיזבאללה, חמאס או כל איום אחר. פשוט באנו בשמחה להר סיני, וקיבלנו יחד את הזהות שלנו. שמענו את עשרת הדברות ואמרנו, כולנו יחד, "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".
זו לא הגדרה על דרך השלילה אלא על דרך החיוב. זה לא ממה אני מפחד, אלא מה אני רוצה להיות. אחדות סביב הסיפור המשותף שלנו, הייעוד המשותף שלנו – זו האחדות הנצחית.
חג שבועות שמח. בשורות טובות.
