חבלי לידה, חבלי משיח

ניסיון לעשות לעצמי סדר בתקופה מבלבלת:
לא סתם קוראים לזה חבלי לידה. זה כואב ולוחץ אבל בסוף יוצא לאוויר העולם משהו חדש, מופלא.
לא סתם קוראים לזה חבלי משיח. זה כואב ולוחץ אבל בסוף יוצא לאוויר העולם משהו חדש, מופלא.
כואב עכשיו. משהו חדש חייב לבקוע מתוך כל זה. איזו בהירות. איזה תיקון. כי בעצם, אנחנו מבררים את הדברים הכי יסודיים. מי אנחנו, מי האויב האמיתי שלנו ואיך כשלנו ככה בזיהוי שלו בשמחת תורה, ומה עושים עכשיו כדי באמת לנצח ולהתקדם.
זה קשה, אבל כל הבעיות והנושאים שאולי הודחקו – מוצפים עכשיו, בגלוי. צירי לידה. כאבי גדילה. דווקא בדור המיוחד שלנו. ואם זה קרה דווקא לנו, סימן שיש לנו את הכוחות להתמודד.
וכמו תמיד בתקופות מצוקה, כדאי לחזור לעוגנים הנצחיים: עם ישראל מלא בעוצמה ובחוכמה. גם עם ישראל ההיסטורי וגם אנחנו, עכשיו, הצאצאים של כל הדורות הקודמים שמסתכלים עלינו, מאברהם אבינו ועד אלינו.
ואלוקינו חי וקיים. אנחנו צריכים לפעול כמובן, אבל הוא מנהל את העסק, ולטובה, ולא תמיד בדרכים שאנחנו מבינים.
וכל נבואות הנחמה, וכל התהליכים של שיבת ציון שכבר התחילה להתרחש, הכול קיים ויתקיים.
לא סתם קוראים לתקופה הקשה הזו בשנה "בין המיצרים". שנצא בקרוב מהמיצר אל המרחב.
שנסתכל אחורה ונבין, כמו כל הנשים שילדו פעם, מהם חבלי לידה, חבלי משיח, ומה מגיע אחר כך.