זמן אהבה

אהבה. זו אחת המילים שמופיעות בפרשה הכי הרבה, שוב ושוב. 8 פעמים אנחנו מתבקשים לאהוב, או מתבשרים שאנחנו עצמנו אהובים: "לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ״, ״רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה׳ לְאַהֲבָה אוֹתָם״, ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם – לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹקיכֶם״. רש״י מסביר כאן כלל יסודי: "כל מה שתעשו – עשו מאהבה, וסוף הכבוד לבוא״.
הרבנית ימימה מזרחי כותבת שזוהי ה-פרשה לסוף החופש הגדול. האויב הכי גדול של האהבה הוא הכבוד. הציפייה לקבל מחיאות כפיים. הרצון התמידי שיגידו לך תודה וייתנו לך קרדיט. והנה, הפרשה מכריזה כעת, בימים הכי צפופים ולחוצים ולעתים קצת מעיקים, להרעיף אהבה. גם כשהילדים רבים במושב האחורי וגם כשחם ומעצבן, האהבה נמצאת שם בבסיס הקשר.
שבת שלום.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.