"שלום סיון, שמי שלומית ברכה, אחותה של אלה אבוקסיס הי"ד משדרות. אלה בת ה-17 הלכה ברחוב עם אחיה הקטן תמיר בן ה-10. כמאה מטרים מהבית נשמעה אזעקה וטיל קסאם שנורה מרצועת עזה, התפוצץ לידם. אלה קפצה על תמיר והצילה את חייו, במחיר חייה שלה. היום הוא יום הזיכרון ה-19 לפטירתה.
כיוון שהשנה לא נוכל לקיים את האזכרה הגדולה בשדרות, אבקש לפרסם את הדברים הבאים כמה שיותר, לזכרה:
• נקודת האחווה. סיפורה של אלה התפרסם בעולם כולו. אבל היא בעצם רק גילתה וחשפה את מה שיש בשורש הנשמה של כולנו – מסירות הנפש שאלה הפגינה כלפי אחיה, היא מסירות נפש שרבים-רבים מפגינים כרגע כלפי אחים. נזכרנו שכולנו אחים, באותה המשפחה.
• לטפל בסכנות. הסיפור של אלה הוא תזכורת לכולנו: לא להתעלם מסימני אזהרה. שנים לפני חטיפת התינוק כפיר ביבס שציין כעת יום הולדת שנה בשבי, כבר הבנו כמה רצחניים האויבים שלנו כלפי ילדים. אני מקווה שהפעם אנחנו מתקנים מהשורש את הטעות המרה שהביאה למותה של אחותי.
• עמידה על עקרונות. אלה הייתה מיוחדת בחייה, לא רק במותה. עד כיתה ט' למדה בבית ספר ממלכתי לילדים מחוננים. בשבתות הייתה הולכת איתי לתפילה. שבת אחת היא אמרה לי שהיא צריכה סידור כדי שתוכל לקחת איתה ולהתפלל בבוקר בכיתה. אמרתי לה: ׳את בטוחה? כולם סביבך לא דתיים, אולי ילעגו לך? יציקו לך בגלל זה׳. אבל אלה ענתה שלא מעניין אותה מה יגידו. היא יודעת מה צריך לעשות וזה מה שהיא רוצה.
• תפילה לגאולה. לאורך כל הלחימה מלווה אותנו הסיפור הגדול של עם ישראל בפרשת השבוע, והפעם יותר מתמיד. בשבת קראנו על שלוש המכות האחרונות שהביא אלוקים על מצרים, ובשבת הבאה בפרשה כבר נצא משעבוד לגאולה. בתפילה שגם אנחנו היום נזכה לצאת מאפילה לאור גדול ולגאולה שלמה".
