זה נמצא בפרטים הקטנים

הבוקר – סתם מחשבה שלי (האם מישהו מכיר פרשנות כזו? אשמח לדעת): אחרי סיפור המרגלים מגיעה היום המצווה של הפרשת חלה (כשאופים, יש לתת חלק מהקמח לכהן, כלומר להזכיר לעצמך שלא הכל שלך. היום זה מתבצע אחרת, ו"הפרשת חלה" היא מצווה מפורסמת). מחר – הפרשה תספר על מצוות ציצית (לשים סימן קבוע בבגד, שוב, כמעין תזכורת תמידית מול העיניים לעולם המצוות). אחרי הכישלון הגדול בסיפור המרגלים ואחרי ההבנה שהעם לא הפנים עדיין את הרעיון של יציאת מצרים ואת התכלית של המסע הזה במדבר – האם יש פה מסר שאומר: בואו נלך לאט לאט, נטמיע את הערכים הגדולים בתוך פרטי החיים הקטנים? "ארץ ישראל", "אמונה", "תקווה", "תורה", "ייעוד" – אלה מילים גדולות. זה מתחיל, בקטנה, בלחם ובבגד.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.