זה לא העץ, זו התודה

למה גירשו את אדם וחווה מגן עדן? כל ילד בגיל הגן יענה: כי הם אכלו מעץ הדעת! אבל ייתכן שזה לא נכון. הם לא גורשו בגלל שטעו ואכלו, אלא בגלל התגובה שלהם אחרי הטעות. הם יכלו להודות ולהתנצל ולתקן, אבל במקום זאת האדם אמר לאלוקים: "הָאִישָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי – הִיא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹוכֵל". הוא לא לקח אחריות אלא האשים את האישה ובעצם גם את אלוקים שברא אותה. במקום להודות על הבריאה, על גן העדן, על אשתו, הוא התלונן. רש"י מסכם זאת בשלוש מילים נוקבות: "כאן כפר בטובה". זו הסיבה בגללה גורשנו מגן עדן – כפיות טובה.

התיקון לחטא הקדמון הזה הוא להיות מלאי הכרת תודה, למלא את חיינו בהודיה. מחקרים רבים מציגים היום את היתרונות בפסיכולוגיה חיובית, בחיפוש מתמיד אחר הטוב שיש בנו ובזולת, באימון של "שריר הכרת הטוב". הפסיכולוגית ד"ר מרים כהן-אבנרי כתבה פעם: "אם היינו שמחים במה שיש כפי שאנו עצובים במה שאין לנו, כנראה היינו הרבה יותר מאושרים".

פרשת בראשית היא הזדמנות ללמוד מחדש איפה קלקלנו, ולהתחיל לתקן. אז תודה שקראתם.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.

מתחילים מייד אחרי החגים!

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.