זה אפשרי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אמא אחת כתבה לי שהבן שלה קיבל תעודה לא טובה במיוחד, והיא התחילה להילחץ כבר עכשיו, בחופש, משנת הלימודים הבאה. אבל אז היא שמה לב לנקודה אופטימית שקל לפספס:

במפגש הראשון עם אלוקים, משה רבנו אומר כידוע "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי". הוא גם מוסיף ואומר שהוא "כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן". אבל ספר דברים שמתחילים לקרוא השבוע בתורה נפתח במילים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". הספר כולו מורכב מדיבורים נפלאים של משה רבנו. הוא משאיר לנו צוואה, ירושה רוחנית, נאום "אני מאמין" מפורט ומרשים.

אז מה קרה כאן? איך עברנו מ"לא איש דברים" ל"אלה הדברים"? חכמינו מסבירים: משה קיבל שליחות, קיבל תפקיד. הוא צריך להוביל את העם ממצרים, ללמד אותו תורה, לקחת אותו לארץ. כשיש לאדם מטרה ויעד וחזון – אפשר להתגבר על קשיים רבים, גם על אבחונים חיצוניים וגם על דברים שחשבנו על עצמנו בטעות. זה אפשרי. התורה לא עוסקת בגיבורי-על. היא מבקשת ללמד אותנו שדווקא אותו משה מגמגם, שאמר "לא איש דברים אנוכי" – הפך למי שאנחנו עוסקים בדברים שלו יום יום, כבר אלפי שנים, גם ברגע זה.

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.