ופתאום שגריר טנזניה שאל אם זה אמיתי, כל הדבר הזה. הוזמנתי להנחות "ליל סדר לדוגמה". יותר מ-100 שגרירים הגיעו למלון קרלטון בתל אביב, לאירוע שיזם הקונגרס היהודי העולמי, כדי ללמוד על פסח: למה במדינת ישראל שאליה נשלחו, כולם מנקים עכשיו ואוכלים ביחד דברים מוזרים? מה המשמעות של כל זה?
הכנתי הסברים, אבל אז הגיע רגע מפתיע. שגריר אל-סלבדור וגם שגריר טנזניה שישב לידו, שאלו אותי אם זה אמיתי. כלומר, אם אנחנו באמת מנקים את הבית מכל פירור חמץ ובאמת לא אוכלים לחם שבוע שלם, או שזה רק טקס כזה, סמלי, לאכול מצה.
עצרתי לרגע והבנתי שאולי זה הסוד העוצמתי של פסח, ובעצם של היהדות כולה: אפשר לדבר ערב שלם על ערכים, אבל לאכול את הערכים שלך שבוע שלם זה כבר משהו אחר. זה דבר אחד לדבר על חירות, ודבר אחר לגמרי לחבר בין חירות הנפש שלי לבין שאריות לחמנייה אצלי בפינות המטבח.
למדתי מהשאלה הזו של השגרירים המון. חג הפסח הוא לא ההרצאה שהכנתי על יציאת מצרים, הוא הסדנה הפיזית והמעשית ביותר בנושא. כבר אלפי שנים שאנחנו השגרירים של החיבור הזה, בין הפילוסופיות הגדולות, לבין הפירורים הקטנים.
המשך הכנות נעימות.
