זהירות, טקסט לא פופולארי יום ירושלים

אחרי כל התארים והכתרים, עבורי היא גם בפשטות עיר מגוריי. אחרי החתונה גרנו שש שנים באזור השרון, ואז עברנו לבירה. לכאורה, זהו מעבר מהמעוז הפלורליסטי והפתוח אל עיר השמרנית והסגורה. לכאורה. בשרון הילדים שלי ידעו שיש חילונים (הרוב) ויש דתיים (מיעוט). החילונים היו פשוט חילונים, והדתיים הגיעו בשלוש צורות בלבד – גרעין תורני של חובשי כיפות סרוגות שבאו לעיר, שליחי חב"ד וקהילה חרדית-ליטאית קטנה. כשבאנו לירושלים הם ראו לראשונה בחור עם גופייה, ראסטות וכיפה בוכרית הולך במדרחוב. הם לא ידעו לאיזו משבצת להכניס אותו. הם גם ראו לראשונה בחייהם חסיד עם שטריימל על הראש, וגם את השכן שכל השבוע הולך בלי כיפה, שם כיפה לבנה ביום שישי והולך לבית הכנסת. בשרון הילדים שלי ידעו שיש ערבים בעולם, אבל לא בעיר שלנו. בירושלים הם פוגשים אותם כל הזמן, בכל ההקשרים. כן, גם בהקשר הביטחוני והמאיים לצערנו, אבל ממש לא רק. כל מי שעובר בשדרת החנויות היוקרתית של ממילא רואה נשים יהודיות וערביות מודדות שם בגדים, נעליים ותכשיטים (לרוב רק מודדות. בדרך כלל יקר שם לכולם). רק אתמול שמתי לב איך ב"קפה גרג" יושבות לידי שתי נשים בחיג'אב. לא היו דברים כאלה בבתי הקפה של רחוב סוקולוב ברמת השרון. בשרון הילדים שלי כמעט לא פגשו עולים מאתיופיה או מרוסיה, וגם לא כל כך הרבה עולים מארצות הברית ומצרפת, כמו שיש כאן בעיר בשנים האחרונות. גם העוני והעושר היו אחרים. נדמה לי ששם כולם היו פחות או יותר אמידים, בעוד שכאן יש גם עוני של ממש ומנגד גם עושר ופאר של ממש (בעיקר ברחביה ושערי חסד והסביבה, שם אותם יהודי חו"ל מתגוררים). זה לא אומר שהערים בשרון אינן מקסימות. זה לא אומר שאין בירושלים בעיות ומורכבויות. אבל נדמה לי שבמקום עוד יום עיון אקדמי על רב תרבותיות, העיר הזו פשוט מציעה לך את זה בפרצוף. בחיים עצמם. בתמהיל בלתי נתפס של זהויות. אתה יוצא לרחוב ושומע אידיש וערבית ואנגלית וצרפתית, וכמובן גם עברית בכל מבטא אפשרי. ביום שישי אפשר למצוא בשוק מחנה יהודה שופט של בית המשפט העליון לצד קבצן, עולה חדש שהרגע הגיע ממנהטן לצד קשישה בוכרית. יש מקומות בארץ שמחשיבים את עצמם פלורליסטים. הם אכן פלורליסטים מאוד, אבל לסוג אחד של אנשים: למי שחושב כמוהם. הם מאוד פתוחים ומקבלים ומכילים, את מי שפתוח ומכיל ומקבל מראש את הנחות היסוד שלהם. פלורליסטים לפלורליסטים. ככל שאני חושבת על זה, ירושלים היא פלורליסטית באמת. (בתמונה: מעבר חצייה מול התחנה המרכזית בירושלים. צילום: עזרא לנדאו המוכשר)