שבוע טוב. מאז שמחת תורה אני מרגישה שהרבה פסוקים מדברים עלינו ואלינו – הרבה יותר חזק. והנה הבוקר קראנו בהפטרה מילים כל כך מדויקות, ישר מפיו של הנביא יחזקאל, אל ישראל תשפ”ד:
“וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם... וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר”.
טהרה, לב חדש, רוח חדשה. לב בשר ולא לב אבן. תדמיינו עם שזונח את המושגים הישנים וכאילו מתחיל לדבר שפה חדשה, או אולי מגיע לקומה חדשה, שיש בה הרבה יותר קדושה, חמלה, כבוד.
אליי זה דיבר הבוקר. שנזכ
