מזל טוב, בשבת מתחילים לקרוא את ספר במדבר. הוא מתחיל במפקד של האוכלוסייה. עוד מפקד. רש"י מסביר בתחילת הספר למה שוב ושוב אלוקים מונה וסופר אותנו. זה קרה אחרי יציאת מצרים, אחרי חטא העגל וגם עכשיו, עם הקמת המשכן. וכך הוא כותב: "מתוך חיבתם לפניו – מונה אותם כל שעה". כשאוהבים, סופרים שוב ושוב את האוצר שיש לנו. נותנים תשומת לב לכל אחד מחלקיו היקרים.
אנשים רבים מרגישים שלא סופרים אותם עכשיו. כל מגזר בישראל מרגיש שהוא-הוא המיעוט הנרדף, שכולם רומסים. בתקופה זו גם העצמאיים מרגישים שקופים, וכך גם רבים מההורים, המורים, הקשישים ועוד.
אלוקים מונה אותנו שוב ושוב, לא כי הוא לא יודע את המספר שלנו, אלא מתוך חיבה. מתוך רצון לתת יחס לכל אחד, לתת לו תחושה שהוא חשוב. אתה לא עוד מספר בסטטיסטיקה, אתה אישיות. יש לך מקום.
הלוואי שבימים אלה – כשאנו יוצאים ממשבר הקורונה ומשלוש מערכות בחירות – נצליח סוף סוף ליצור תחושה כזו. שכולם ירגישו שיש להם ייצוג, שהקול שלהם נשמע, שסופרים אותם, מתוך חיבה.
