הנה נקודה למחשבה לימים אלה, שכתבה ד"ר רקפת בן ישי:
"העיקר הבריאות. אנחנו כל כך רגילים לביטוי הזה, במיוחד בתקופה האחרונה, אבל האם חשבנו לרגע אם הוא בכלל נכון? האם באמת העיקר בחיים הוא הבריאות? כמעט 40 פסוקים מקדישה התורה לתיאור כל בריאת העולם, אבל מעשה המשכן שמתואר בפרשות שלנו, תופס כ-400 פסוקים. כלומר, התורה מקדישה הרבה יותר תשומת לב לקרשים, בדים וכלים מעשי ידי אדם מאשר לכל פלאי הטבע והבריאה.
יש כאן מסר עמוק: בריאת העולם היא רק הבסיס, העיקר הוא מה אנחנו עושים בעולם. בריאות האדם היא רק הבסיס. העיקר הוא מה אנחנו עושים עם הבריאות הזו. לא באנו לעולם הזה רק כדי לשרוד, אלא כדי לבנות ולהיבנות, לעשות טוב וליצוק תוכן ומשמעות אל תוך חיינו. הבריאות הגופנית היא תנאי חשוב, ובשנה האחרונה כולנו נזכרנו כמה היא חיונית, אבל היא לא המטרה הסופית.
חז"ל קובעים שהשכינה נמצאת ליד ראשו של אדם חולה. כלומר, לאדם חולה יש תודעה אחרת, הוא עסוק בחשבון נפש, בהתבוננות מחודשת על המשמעות של חייו. בשנה האחרונה, כל העולם היה בבחינת 'חולה'. אין אדם שלא שאל שאלות מהותיות יותר, שלא יצא מהשגרה של בית-לימודים-עבודה ונאלץ לחשוב על התכלית והמהות. עכשיו, כשנראה שאנחנו יוצאים מזה, כשאנחנו מתחילים להבריא, צריך לשאול את עצמנו מה למדנו, מה נשנה בחיינו, מה נעשה עם הבריאות".
