החיים לא מתחלקים לשיעורים ולהרצאות, ואז לחיים עצמם. ברכת המזון לוקחת את כל העקרונות הגדולים והפילוסופיים שעליהם אפשר לדבר הרבה - ומכניסה אותם ישר אל תוך המטבח והשולחן, אל הסנדביץ' בהפסקה. רק רצינו לאכול, ופתאום אנחנו מברכים על העבר והווה והעתיד, מיציאת מצרים ועד ירושלים.
"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" - נאמר בפרשת השבוע. מכאן לומדים שברכת המזון היא הוראה מפורשת מהתורה. יש לברך לפני שאוכלים משהו, אבל גם אחרי שכבר אכלת ושבעת - גם אז - "וברכת".
רבי נחמן מברסלב כותב: "אכילת האיש הישראלי יקרה מאוד", וקורא לנו לשים לב לתרבות האכילה שלנו.
יש פרשנים שמדגישים איך בפרט בימים אלה של קיץ, טיולים וחופשות, הפרשה מראה איך לקחת דיבורים חשובים ותפיסות פילוסופיות, ולבטא אותם גם בברכת המזון במנגל על שפת הכנרת, או בשלוק של מים שלוקחים ממימייה בדרך.
בתיאבון.