רעיונות טובים זה לא מספיק. אתמול בפרשת יתרו, יתרו נתן למשה עצה טובה: האצלת סמכויות. הוא קורא לו למנות שופטים שיעזרו לו להתמודד עם העומס. ומה היום? התורה מפרטת בשלושה פסוקים שלמים איך משה פשוט מיישם את מה שיתרו אמר לו לעשות. מדוע החזרה הזו מופיעה? ומה אפשר ללמוד מכך?
א. קל מאוד למנהיג להזמין דין וחשבון של יועץ חיצוני, ולגנוז אותו. קל מאוד לכל אדם לשמוע עצות מעולות – אבל לשים אותן בצד ולהמתין. משה רבנו שומע – ומייד מבצע את התכנית של יתרו. התורה מתארת זאת בפירוש היום: "וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר".
ב. יש בכל זאת הבדל קטן-גדול בין העצות של יתרו לבין מה שמשה רבנו עושה בפועל. יתרו אומר למשה לטפל רק במקרים שבהם מעורבים סכומי כסף גדולים ("דבר גדול"). רק משפטים על סכומי עתק יגיעו למשה, ולא לכל השופטים שמתחתיו. משה רבנו עושה זאת אחרת, וקובע שלא המקרים היקרים יגיעו אליו, אלא המקרים המסובכים ("הדבר הקשה"). כלומר: זה לא משנה אם מדובר בסכום גדול, אלא האם מדובר בדיון עקרוני ומהותי. עשיית צדק לא תלויה בסכום התביעה, אלא במהות שלה. דין פרוטה כדין מאה, ואם זה דיון חשוב במיוחד, גם על שקל אחד בלבד - הוא יגיע אל משה רבנו.
