שלוש המילים שהן אולי הכי מפורסמות בתורה מופיעות היום בחלק היומי: "ואהבת לרעך כמוך".
אינספור פירושים נכתבו על הביטוי הזה, שנחשב עיקרון-על בתורה. מצד אחד, יש פה הנחת יסוד בסיסית וחשובה, לפיה האדם קודם כל אוהב את עצמו. הרי הוא נדרש לאהוב את האחר לפחות כמו את עצמו, כלומר ברור שאת עצמו – הוא אוהב. אבל מצד שני, יש פה גם דרישה שנשמעת לכאורה כמעט בלתי אפשרית – איך אדם יכול לאהוב את חברו ממש כפי שהוא אוהב את עצמו?
יש הסברים רבים לשאלה הזו. חנן פורת מבקש בפירושו לשים לב להמשך הפסוק, שהוא פחות מפורסם:
"ואהבת לרעך כמוך, אני ה'", נכתב בתורה, וחנן מסביר שיש קשר בין שני החלקים. האהבה כלפי האחר נובעת מכך ששניכם נבראתם בצלם אלוקים, שלשניכם יש נשמה. אתה אוהב אותו – כי אתם בעצם חלק מאותה רקמה אנושית, מאותה ברית של ערבות וסולידריות. הוא מביא פסוק מקסים ולא כל כך מוכר, שלדבריו הוא סוג של המשך ל"ואהבת לרעך כמוך אני ה'". וכך אומר הנביא מלאכי:
"הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ, מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינו?".
