התרופה: העבר והעתיד

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כשהמצב מבלבל – לאן פונים? בפרשת השבוע, שני מרגלים בלבד לא נסחפו: יהושע וכלב. עשרה מרגלים התייאשו מהחזון וחשבו שזו טעות להמשיך לארץ ישראל, ורק שניים העזו להתנגד למהלך והכריזו: "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד". היום אנחנו יודעים שהם צדקו. מאיפה הכוח להיות במיעוט? איך שואבים עוצמה כזו, כמו יהושע וכלב? הפרשה שולחת אותנו לשני כיוונים: אל העבר ואל העתיד.

אל העבר – מסופר לנו שרק אחד מהם, כלב, הלך במהלך הביקור בארץ לקברי האבות והאימהות שבמערת המכפלה. כלב התפלל על עצמו, שלא יקשיב להסתה של עשרת המרגלים, ולא יצטרף אל הרוב הסוחף. שישמור על נאמנות ועצמאות רוחנית ולא ישכח מיהו ומה שליחותו. בזמנים של משבר, הוא לא הסתכל על כותרות העיתון של אותו היום ועל מה יכתבו עליו שם, אלא על אברהם ושרה ומה הם יגידו עליו.

אל העתיד – המרגל השני שהיה במיעוט נקרא הושע. אבל משה רבנו הוסיף י' לשמו, הפך אותו ליהושע, וגם התפלל עליו: שאלוקים יושיע אותך מתכניתם של המרגלים. יש כוח לתפילה ולברכה כזו של צדיק. אם העבר הציל את כלב, העתיד הציל את יהושע. התפילה של משה על עתידו התקיימה.

כשיש חוסר וודאות בהווה, העבר והעתיד יכולים לתת לנו פרופורציה וכוחות. הסיפור שלנו הרבה יותר גדול ונצחי ממה שנדמה לפעמים.

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.