האם מישהו מכם מרגיש שלמות מוחלטת? האם יש מישהו שחש שיש לו הכול, בכל התחומים – זוגיות, משפחה, פרנסה, בריאות, חינוך, שליחות, איזון, חברים? אין? יפה. גם למשה רבנו לא היה הכול, והוא המודל שלנו. פרשנים רבים כותבים כי המנהיג של העם לדורות הוא אדם שבעצם לא הצליח להשיג את חלום חייו. פרשת השבוע ("ואתחנן") נקראת על שם התחינה שלו להיכנס לארץ ישראל – תחינה שלא נענית. אחרי שנתן את התורה לעם הוא מבקש להיכנס יחד עם העם לארץ וליישם את התורה, אבל זה לא קורה. "אף פעם לא נשיג הכול", כותב על כך חנן פורת,
"והמסר הוא לא ליפול למרירות ולתסכול. התורה אומרת לכל אדם שאינו מרוצה: הבט במשה רבנו. גם הוא עומד על הר נבו ורואה את הארץ מנגד".
רחל המשוררת - שידעה חלומות רבים ואכזבות רבות - כתבה על כך שיר ושמו "מנגד". יש בו שורה נפלאה, על כל הציפיות מאז ועד היום: "בְּכָל צִפִּיָּה – יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ".
אבל זה לא מספיק. יש עוד קומה. משה רבנו יודע שנגזרה הגזירה שלא ייכנס לארץ – אבל לא מפסיק להתפלל, להתחנן, לייחל. תמיד יש תקווה. תמיד צריך לחשוב שאפשר לשנות את המציאות לטובה, ואסור אף פעם להפסיק לבקש ולהתאמץ. על כך כותב חנן פורת: "אנחנו נבנים עד היום מתפילתו של משה, שמלמדת אותנו עוד מאז ימינו במדבר שאין שום ייאוש בעולם כלל".
(בתמונה: רחל המשוררת)