זה מתקרב. החלק היומי בפרשת יתרו מכין אותו למעמד הר סיני ולעשרת הדברות, שיופיעו בהמשך הפרשה. שימו לב לחמש מילים מפורסמות שמתארות היום את המעמד: "ויחן שם ישראל נגד ההר". שמעתי לאורך השנים פרשנויות רבות על שלוש המילים הראשונות ("ויחן שם ישראל"). לאורך הדורות הפרשנים שואלים למה התיאור לא נכתב בלשון רבים, "ויחנו שם ישראל"? או "ויחנו שם בני ישראל"? התשובה היא שהייתה שם אחדות מיוחדת, העם כולו חנה ביחד, ללא מחלוקות - "ויחן שם ישראל". כאיש אחד, בלב אחד.
אחדות זה נפלא, אבל היא עלולה להפוך לקלישאה חלולה בלי שתי המילים הנוספות: "נגד ההר". הם לא סתם עצרו באמצע המדבר יחדיו. זוהי אחדות – סביב זהות. סביב הר סיני וסביב המסר הגדול שקיבלנו שם. האחדות שמתוארת בפרשה היא אחדות בעלת תוכן חיובי. אחדות שמניעה אותנו לפעולה, לבניית מורשת מסוימת. ואם אני כותבת על האחדות שנוצרה אז, יותר משלושת אלפים שנה אחר כך, סימן שזה עבד.