השלום מתחיל בתוכי?

אני חוזרת אחורה, לאור הערת אחד הקוראים: כתבתי פה בתחילת השבוע על ההבטחה המפורסמת בפרשה "ונתתי שלום בארץ" כאילו ברור שמדובר בשלום במובן המדיני. אבל הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) בפירושו לתורה מתייחס לפסוק הזה בשני מובנים: הפירוש השני שלו הוא כמובן שלום עם האויבים מבחוץ, אבל הפירוש הראשון הוא כזה: "ונתתי שלום בארץ – שיהיה שלום ביניכם, ולא תלחמו איש באחיו". וחנן פורת כותב על כך:

"כלומר, שלום בארץ משמעותו שלום בית, בתוך עם ישראל, ללא מלחמות אחים. שלום בין אדם לחברו, בין איש לאשתו, בין זרמים ועדות, בין מפלגות ומחנות, למען לא נאכל איש את בשר רעהו, נוכח אויבינו הצוחקים. שלום מבית איננו 'ברירת מחדל' שיש לעסוק בה רק בהיעדר אפשרות לעשות שלום עם אויבים מבחוץ. היפוכו של דבר: רק מתוך שלום אמת עם אחים ניתן לאזור כוח לעשות שלום עם אויבים. עלינו לעצב רוח טובה של שלום אנושי, המלווה בחיבה ובעין טובה כלפי כל הסובב אותנו".

בהמשך הוא מסביר ששלום מתחיל מהנקודה הכי פנימית בלב האדם (שלום של האדם עם עצמו ועם יצריו) ומסתיים בנקודה הכי אוניברסלית שיש ("שלום ירושלים", מצב של גאולה בעולם).

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.