"שלום, אני גרה ברמת הגולן, ובעלי נקרא השבוע למילואים. השבת האחרונה של השנה לפנינו. בכל שנה נהוג להוסיף לה משהו מיוחד, לכבד אותה עוד קצת. להוסיף עוד שיר לשולחן השבת, או עוד תפילה להדלקת הנרות. להזמין אורח, להתחדש בבגד חדש, להוסיף מאכל, וכמובן – להוסיף בלימוד תורה, בשיעורים, בקריאה, בפיתוח הנשמה שלנו.
אבל עבור רבים, השבת הזו תהיה שבת של מילואים, של כוננות, של דריכות ביטחונית, של פעילות מבצעית שהיא פיקוח נפש. בכל שנה מחדש מתפרסמת הודעה כזו בקבוצות הווטסאפ: להוסיף משהו קטן לשבת האחרונה של השנה. השנה – יש רבים כל כך שהיו שמחים להיות בשבת רגילה בבית שלהם, עם המשפחה שלהם, ולא זוכים לכך. אז בואו נוסיף משהו קטן גם בשבילם, גם עבורם:
דמיינו משפחות חטופים שמקבלות פרחים לחג עם פתק אכפתי. משפחות מילואימניקים שזוכה להזמנה מפנקת. עוגיות בדלת של אינספור משפחות שנפער בהן חלל, או אפילו הודעת ווטסאפ חמה לפני שבת. זוהי השבת לשים לב אליהם, קצת יותר, ולשים לב לשבת שלנו, קצת יותר. מוזמנים לחשוב מה תעשו".
שהשבת האחרונה של השנה תהיה שבת שלום. שהשנה הבאה תהיה שנה טובה ומתוקה.
*
תהליכים שמתרחשים מתחת לפני השטח: יותר ממאה ניצולי נובה מתכנסים השבת כדי לשמור שבת ביחד. זו לא הפעם הראשונה. זה הופך למסורת.
צירפו אותי לקבוצת הווטסאפ של ארגון “קשר יהודי” שמארגן את השבתות האלה, וקראתי שם היום הודעה שריגשה אותי. מאור שלום, שסיפור ההצלה שלו מהמסיבה הוא מדהים, כתב הבוקר שהוא פשוט יושב בבית ומחכה לשבת. התיק שלו מוכן מזמן, והוא עצמו, כבר מיום חמישי בבוקר, מתרגש ומצפה.
שבת שלום, מאור. זו השבת האחרונה של השנה ונהוג להוסיף בה משהו, לכבד אותה יותר. אז שאזכה גם אני להתרגש ככה משבת.