איזו הוראה פשוטה, איזו הוראה גאונית: אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. זו המצווה היחידה שמופיעה בפרשת בשלח, להישאר בתחום אחד במהלך השבת. כל השבוע אנחנו מתרוצצים. נוסעים, הולכים, רצים, טסים. זזים בין חניון לבין קניון, בין מכונית לבית מעלית. גם כשאנחנו כבר נמצאים במקום אחד מבחינה פיזית, התודעה שלנו עדיין יכולה לגלוש, תרתי משמע. אפשר לשבת בכיתה או ברכב אבל לנדוד בין אינספור עולמות-תוכן בדקה אחת. שבת גורמת לנו להתרכז. לעצור את המרוץ. להיות באותו מקום במשך יממה אחת, וגם לגרום למחשבה שלנו לשהות יחד איתנו ולא להתפזר, פעם אחת בשבוע. "ספר החינוך" מנמק את המצווה הזו וכותב: "ראוי שננוח במקום אחד". התרופה העתיקה הזו ניתנה לנו במתנה לפני שנים, ונראה שבכל שבוע מחדש היא יותר ויותר אקטואלית.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- בשלח
- שבת
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים מפרשת בשלח
- עוד פוסטים בנושא שבת
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
