מה יקרה בעולם שאחרי הקורונה? בשבת קראנו על נח שיוצא מהתיבה, אחרי המבול. חז"ל מתארים זאת באופן עוצמתי: נח ומשפחתו הם היחידים שראו עולם בנוי, עולם חרב ועולם בנוי. זה מטיל עליהם אחריות. כל מי שחי לפני כן – נמחק. כל מי שנולד אחר כך, לא חווה את המבול ורק שמע סיפורים.
הרב יהודה עמיטל נהג לומר שכניצול שואה – שראה את העולם היהודי המפואר, את ההשמדה ואז את התקומה – גם הוא מרגיש כך: "זקני טרם הלבין, וראיתי במשך חיי – כדברי חז"ל – עולם בנוי, עולם חרב, ועולם בנוי. קשה להאמין שאדם אחד תוך פרק זמן קצר בחייו עובר שינויים רבים כל כך. אנו חיים בתקופה לא רגילה. זה תובע מאתנו משהו. צריך לחיות את התקופה, לדעת מה חובתי בעולמי בשעה זו ומה ה' דורש ממני כאן ועכשיו. כל זה מהווה ייעוד גדול אשר אין מנוס ממנו".
מאז המבול לא היה אירוע שבו העולם כולו סבל יחדיו. לא יבשת אחת, לא אזור מסוים, אלא גלובוס שמתמודד כולו, כבר כמעט שנה, עם נגיף מסתורי וקטלני. גם אנחנו חיים בתקופה היסטורית. ראינו את העולם החי והתוסס שלפני הקורונה, אנחנו רואים כעת את העולם המשונה בימי הקורונה, ובעזרת השם נראה את העולם שאחרי. זה לא מבול, אבל זו חתיכת טלטלה. אולי עלינו לשאול את עצמנו: מה ניקח איתנו ליום שאחרי? מה נלמד? מה ישתנה? איזה עולם נבנה ביחד, ביום שאחרי?
