הסלולרי והבחירה החופשית

השעון המעורר של משפחת נווה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

"שלום סיון, כאן אבי נווה ממעלות. אני מחנך, ועד כמה שזה קלישאתי – העבודה החינוכית בבית הספר קלה יותר מזו שבבית... אנחנו בשיא החופש הגדול והגענו למסקנה ששני האתגרים הכי גדולים אצלנו הם המכשירים הניידים וקשיי ההשכמה בבוקר. כמובן שהדברים קשורים אחד לשני. כשיושבים עם המסכים עד אמצע הלילה, התוצאה היא שאני מנסה כל בוקר להעיר את הילדים עשרות פעמים, צועק, עולה שוב ושוב במדרגות הבית, ומספק שירותי השכמה לכל השכונה תוך כדי. הלילה הופך ליום, והיום הופך ללילה. זה מתיש, מעייף ואפילו מייאש.

אבל אני כותב כדי לספר שאשתי ואני מצאנו פתרון. בפרשת השבוע נאמר 'רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה'. כלומר, יש בחיים בחירה חופשית. בהורות במיוחד, אני חושב שאסור להשלים עם המצב וצריך לקחת יוזמה. אז קנינו שעונים מעוררים פשוטים, במקום השעון של הסלולרי, וקבענו שבשעה עשר וחצי בערב כולם שמים את הניידים בקופסה. כולם. המתבגרים היו בהלם שגם אנחנו מצטרפים להנחיה החדשה. זהו.

ומה קורה מאז? כולם ישנים בלילה וקמים ביום. לא יאומן. הנער, למשל, קם בבוקר מוקדם, מכין לעצמו קפה ויוצא לתפילת שחרית. אני רק מחכה לתלונה מהשכנים ששירות ההשכמה שלהם התבטל... ומה קורה בערב? יותר זמן לקריאה, לשיחות פנים אל פנים ולעוד דברים שלכאורה נעלמו מעולמנו. בימים הראשונים השארתי עבורי מחשב דלוק, כדי להסתכל דרכו בווטסאפ, אבל גם זה הולך ודועך. כיף לנו.

מה המסקנה? לחשוב יצירתי (ולפעמים יצירתי זה מאוד פשוט: קופסה לסלולרים ושעון מעורר), לתת דוגמה אישית בעצמנו ולא רק לבקש דברים מאחרים, ולהאמין שאפשר להשתנות".

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.