שטרנא שרה, האם תפתחי איתי בית חב"ד? קיבלתי את התמונה הזו כמה פעמים, אז יצאתי לחפש את הסיפור שמאחוריה. ובכן, זה אמיתי. הכלה שטרנא שרה התארסה לפני כמה ימים עם אופיר חלדי. זכות הדיבור לאופיר:
"גדלתי בצור יגאל, למדתי בתיכון בית ברל, ואני לומד היום הנדסת בניין באוניברסיטת אריאל. כאן בקמפוס הכרתי את הרב ששי כרמל, שליח חב"ד, והתקרבתי ליהדות. המבנה שבו הצעתי נישואים הוא בית כנסת, שאני מנהל הפרויקט שלו. אני מודה לחברים שלי שתלו איתי את השלט וניפחו את כל הבלונים, ובעיקר מודה לכלתי לעתיד, שאמרה כן. אני בן אדם לא שגרתי, לא רציתי לכתוב 'התינשאי לי?', אז חשבתי לעצמי שבאמת השאיפה שלנו היא שהבית שלנו יהיה בית חב"ד, בית של שליחות שפתוח לכולם. אני רוצה להסביר את המסר הזה באמצעות סיפור קטן על הרבי מלובביץ', סיפור שמאוד נגע בי:
כשהרבי היה צועד ברגל מהבית למשרד, הוא פגש מדי בוקר ילד קטן. הרבי היה אומר בוקר טוב, שואל מה שלומך, ועצם זה שהשיחה הזאת הייתה מתנהלת – זה כבר דבר עצום. עומד האדמו"ר של החסידות הכי משפיעה בעולם, שיש לו מיליון ואחד דברים להתעסק איתם, שמדבר עם נשיאים וראשי מדינות – ומפטפט עם ילד קטן. זה דבר נפלא בפני עצמו. אבל אז הרבי אמר לילד: 'אפשר רגע את הילקוט שלך?'. הרבי הרים את הילקוט וגילה שהוא כבד מאוד. הרבי אמר: 'אתה יכול לעשות עבורי טובה? תגיד למנהל שלך, שאני, מנחם מנדל, ביקשתי לשים 'לוקרים', תאים, בבית הספר, כדי שלא תצטרכו לסחוב את כל המשקל הזה'. מבחינתי, הסיפור הזה אומר הכל: האדם הכי גדול הוא זה שמתעסק בדברים הכי קטנים, אדם שרואה את עצמו אחראי לכל דבר ולכל עניין, ועוזר לכל אחד, איפה שהוא רק יכול".
מזל טוב, אופיר ושטרנא שרה. שתקימו בית חב"ד נפלא.