הסיכום המצולם של דוד מהמילואים

"שלום, כאן דוד אנגלהרט. אוסף התמונות הזה מסכם שלושה חודשי מילואים באבטחת מוסדות חינוך. כל פעם שהביאו לי משהו שריגש אותי, צילמתי.

לא הייתי בחזית חמה, להיפך. התייצבתי בתוך העורף, בין ילדים, הורים, צוותי חינוך ותושבי השכונות. לא חייל אמיץ ולוחם, אבל מאוד נגיש, ולכן קיבלתי הרבה אהבה, שלאו דווקא מגיעה לי אישית.

ביום הראשון בתפקיד, גננת הוציאה לי ארוחה דשנה ובריאה. אחר כך יצא אליי מישהו עם 2 כוסות תה בשני טעמים, כי לא ידע מה אני אוהב, וביום סגריר הוא שוב יצא עם 2 קפה חם, שאבחר. והיה איש זקן עם מבטא רוסי שלא הצליח לתקשר, אבל הוציא סוכריות מהכיס, וכל היום כולם היו שואלים אותי: אכלת? שתית? קפה? ויש גם כאלה שמביאים ישר משהו מושקע ומפנק, בלי לשאול. ולפעמים הביאו רק חיוך ומילה טובה ותודה. והכל - כל כך לבבי.

בשבוע שבו אני מסיים את התפקיד קוראים בפרשת השבוע, פרשת כי תישא: 'זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ'.

כך מתואר המפקד של בני ישראל. עושים מפקד, אבל איך כל אחד נספר? על ידי הנתינה שלו. כל אחד נותן קצת. טיפה. ובאמת, יותר ממה שנהניתי מכל מה שקיבלתי, פיזית, נהניתי מעצם הנתינה.

והפרשה שלנו ממשיכה: 'וְלֹא יִהְיֶה בְּךָ נֶגֶף בְּפָקוּד אוֹתָם'. ריבונו של עולם, ראה את עמך ישראל המתוק, ומנע מהם כל נגף וכל דבר רע.

עם ישראל חי".