הסוד של תוף מרים

הרב נריה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אף פעם לא חשבתי שב"תוף מרים" מגן הילדים יש כל כך הרבה עומק. התוף העתיק הזה הרי נקרא על שמה של מרים הנביאה. פרשת השבוע (מטות-מסעי) מספרת שוב על בנות צלפחד, חמש נשים שביקשו נחלה בארץ ישראל והיו סמל לאופטימיות ולאמונה. הפרשנים מסבירים שכל הנשים של אותו דור היו שמחות ורצו להיכנס לארץ, בעוד שכמעט כל הגברים היו פסימיים ומיואשים. הרב משה צבי נריה לומד מכאן עיקרון חינוכי אדיר. משה ואהרון חינכו את הגברים, מרים חינכה את הנשים, ושימו לב להבדל:

"מרים הצליחה בעבודת החינוך יותר משני אחיה, משה ואהרון", הוא כותב. "כי סוד ההצלחה החינוכית – בקשר האישי עם המחונכים. הרי מסופר לנו שמרים שרה ורקדה עם הנשים. וַתִּיקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. זה לא קרה רק ביציאת מצרים, אלא לאורך כל שנות הנדודים במדבר. מרים נהגה לשיר ולרקוד איתן, לצרוב בהן חוויות אישיות, ליצור קשר קרוב". חינוך – מסביר הרב נריה – לא נעשה רק בהרצאות ושיעורים. חינוך מבוסס גם על חוויות, זיכרונות, ניגונים ויחס אישי.

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.