תזכורת חשובה לכולנו. כך כותבת יעל ביננפלד מהעיר לוד:
"לפני כמה ימים נשמעה אזעקה בזמן שהילדים היו בבתי הספר והגנים. אחד מילדיי התקשר אליי בוכה, ואמר שהוא נבהל ושאולי אגיע לקחת אותו.
ניסיתי כל כלי שאני מכירה כדי לסייע לו מרחוק: אמפתיה, שיקוף, לתחום את האירוע, לתרגל נשימות ועוד... אבל כלום לא עזר.
ואז, בהברקה של ניסיון אחרון אמרתי לו את המילים הבאות: ׳אתה חלק מעם ישראל ועם ישראל מלא גבורה, כך שגם אתה מלא גבורה. מה שקיים בעם ישראל במשך כל הדורות קיים גם בך׳. וסיימתי בציטוט: 'הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא'.
ופתאום, משום מקום, בקלילות כזו, הוא פשוט אמר לי: ׳טוב אמא, אני חוזר לכיתה׳, וניתק.
הסיפור הזה הוא לא רק על ילד קטן, אלא על כולנו. העם שלנו צמא לגודל. הוא שואב כוחות ותעצומות נפש מהשורשים האדירים שלו. תכונות הנפש הגדולות שהיו קיימות באבות ובאימהות האומה, ואז בכל הדורות, קיימות בכל אחד מישראל ועוברות בדנ"א של כולנו.
העם הזה מבין שגם אם יש עיכובים, גם אם הדרך ארוכה, עם ישראל חי. זה מה שמנחם אותנו, זה מה שנותן לנו כוח"
