המסע של תושבי נווה צוף
סלון משפחת סלומון, דקות לפני כניסת השבת

רציתי לכתוב משהו על המצב בדרום, ואז הגיע המייל הבא, עם המסר הבא, שנראה לי מתאים מאוד: "שלום, שמי חיים אפלבאום מנווה צוף. התקיים אצלנו בשבת אירוע שכדאי שיידעו עליו. בליל שבת פרשת מטות-מסעי, בדיוק לפני שנה, מחבל מתועב נכנס לבית משפחת סלומון ורצח שלושה מחברינו – יוסי, חיה ואלעד, דקות לפני שהחלה שם חגיגת 'שלום זכר' לרגל הולדת הנכד החדש. שנה אחרי, בליל שבת הזה, פרשת מטות-מסעי, החלטנו לארגן באותו מקום ובאותה שעה בדיוק, ערב של חיים ועוצמה. תושבי היישוב, חברים ובני משפחה התכנסו באותו סלון שבו ניסו לזרוע חושך, כדי להוסיף אור. המקום היה צר מלהכיל את כל הנוכחים. הרבה שירים ודברי תורה נשמעו שם במהלך הערב המרגש. היה לנו קשה להיפרד מהבית ולסיים את המפגש, למרות השעה המאוחרת. הנה רק רעיון אחד משם: אחד הדוברים ציטט את האדמו"ר מפיאסצנה, שכתב בעיצומה של השואה על פרשתנו, מסעי. הוא כתב אז שוודאי יש תכלית וכיוון ומטרה לכל המסעות הקשים שעוברים עלינו, אבל בזמן אמת – עם ישראל במדבר וגם אנחנו היום – לא תמיד מבינים לאיפה המסע מוביל ולמה דברים קורים. בזמן המסע לפעמים מרגישים רק את הצרות. זה נכון לגבי כל התמודדות פרטית ולאומית, שאמורה לבסוף להוביל אותנו קדימה. עבורנו, זו הייתה שבת שהמסר שלה הוא ניצחון החיים. שבוע טוב".

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.